מקור משנה סוכה ב׳:ו׳
6 רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אַרְבַּע עֶשְׂרֵה סְעוּדוֹת חַיָּב אָדָם לֶאֱכֹל בַּסֻּכָּה, אַחַת בַּיּוֹם וְאַחַת בַּלָּיְלָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵין לַדָּבָר קִצְבָה, חוּץ מִלֵּילֵי יוֹם טוֹב רִאשׁוֹן שֶׁל חָג בִּלְבָד. וְעוֹד אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, מִי שֶׁלֹּא אָכַל לֵילֵי יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן, יַשְׁלִים בְּלֵילֵי יוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵין לַדָּבָר תַּשְׁלוּמִין, עַל זֶה נֶאֱמַר קהלת א מְעֻוָּת לֹא יוּכַל לִתְקֹן, וְחֶסְרוֹן לֹא יוּכַל לְהִמָּנוֹת:
פירוש עיקר תוספות יום טוב על משנה סוכה ב׳:ו׳
6 כב אַרְבַּע עֶשְׂרֵה סְעוּדוֹת. מְפָרֵשׁ בַּגְּמָרָא דְּאָמַר קְרָא בַּסֻּכּוֹת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים, תֵּשְׁבוּ כְּעֵין תָּדוּרוּ, מַה דִּירָה אַחַת בַּיּוֹם וְאַחַת בַּלַּיְלָה אַף סֻכָּה כוּ'. וְרַבָּנָן אָמְרֵי מַה דִּירָה אִי בָּעֵי אָכֵיל אִי בָּעֵי לֹא אָכֵיל, אַף סֻכָּה כוּ':
7 כג וּרְצוֹנוֹ לוֹמַר מִדִּין סֻכָּה אֵין כוּ', אֲבָל וַדַּאי דְּאָסוּר לְהִתְעַנּוֹת בְּיוֹם טוֹב, גַּם בְּחֹל הַמּוֹעֵד, וּבְשַׁבָּת חַיָּב בְּשָׁלֹשׁ סְעוּדוֹת:
8 כד בְּפֶרֶק עַרְבֵי פְּסָחִים. דִּכְתִיב שֵׁשֶׁת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עֲצֶרֶת, מַה שְּׁבִיעִי רְשׁוּת שֶׁהֲרֵי יָצָא מֵהַכְּלָל לְלַמֵּד שֶׁאֲכִילַת מַצָּה הָאָמוּר בּוֹ רְשׁוּת, וְלֹא לְלַמֵּד עַל עַצְמוֹ יָצָא אֶלָּא לְלַמֵּד עַל הַכְּלָל כֻּלּוֹ יָצָא. רַשִׁ"י. וּמִיהוּ לַיְלָה הָרִאשׁוֹן כְּתִיב בָּעֶרֶב תֹּאכְלוּ מַצּוֹת, הַכָּתוּב קְבָעוֹ חוֹבָה. גְּמָרָא: